Gever Ba’ir - גבר בעיר
Meir Ariel - מאיר אריאל
בא החושך ויהי לילה
בו תרמוש כל חייתו יער
שוב אומזת בוא הלילה
ואתה נפתח כתער
צא לדרך, לך אליה
ואחר כך תצטער
שיכולת מול גליה
גם להישאר...
כבר היית וראית
ונשארת בחיים
וטעית וניסית
ונשארת בלי חיים
רק עוד פעם את הטעם
של הדעת בנשמה
אם אתה לא מת הפעם
אז אחר כך מה...
היא מחכה לך
תלך או לא תלך
היא מחכה שתעלה
היא מחכה לך, תעלה אליה
היא מחכה שתעלה
והלילה, שוב הלילה
ורומזת ומושכת
רק עוד פעם
רק הלילה
ואסור לך ללכת
שלושת פרשי הצער
שוב רוכבים לחטוף שמחה
חושך ושני ים ויער
ישמחו בך...
היא מחכה לך
תלך או לא תלך
היא מחכה שתעלה
היא מחכה לך, תעלה אליה
היא מחכה שתעלה
פתחה דלתה, לחשה
ונעה כחיה
ובקולה רחשה
כיער וכים
עטפה, הציפה, צעקה
מחושך הנשיה
וכמו קליפה אותך ירקה, זרקה
היא מחכה לך
תלך או לא תלך
היא מחכה שתעלה
היא מחכה לך, תעלה אליה
היא מחכה שתעלה